יחסי לימוד והנחיה בין הורה לילד בספקטרום והבעייתיות שעלולה להיווצר בהם 

הורה לילד בהתפתחות תקינה יודע באופן אינטואיטיבי מהי רמת הקושי המתאימה לילד ויודע גם להגיש לו את העזרה המינימאלית הדרושה כדי שהילד יחווה הצלחה. תחושת ההצלחה היא משותפת וכך מתבססים יחסים בהם הילד חווה את ההורה כמי שיודע לספק לו את אתגרי הלמידה המעניינים, המאתגרים והמספקים עבורו. ההורה לומד לשמור על איזון בין תחושת ביטחון וחוויית התגברות על אתגר מותאם וכך בעצם בונה אצל הילד גם סקרנות ומוטיבציה להתנסות ולמידה וגם ביטחון עצמי לקראת אתגר. כהכללה הילד מיישם את עקרונות הלמידה הללו בסביבה החברתית הטבעית ועם שותפים נוספים.

רמת הקושי והאתגר יכולה להימדד בכמות המשתנים, הנתונים החדשים והמידע שיש לקלוט ולעבד כדי להתמודד. ההורה מתאים את רמת האתגר בהוספה או הפחתה של כמות נתונים ביחס ליכולת העיבוד של הילד.

התאמת רמת הקושי נעשית כאמור בצורה אינטואיטיבית עם ילדים בהתפתחות תקינה כי הפידבק המתקבל מהם הוא ברור. עם ילדים בספקטרום שמאופיינים בקושי שלהם בעיבוד נתונים, קושי תקשורתי או חוסר מוטיבציה ללימוד, התנסות או שיתוף פעולה הדברים קצת יותר מורכבים.

בעצם ההבדל היחידי בין ילדים בספקטרום ובין ילדים בהתפתחות תקינה הוא החוסר בסקרנות ללמידה בדרך טבעית, כלומר בדרך של התנסות עם ההורה. הם מעדיפים ללמוד לבד אם בכלל כי התקשורת מהווה עבורם קושי. במילים אחרות – עצם קיום התקשורת מעמיס על יכולת עיבוד הנתונים שלהם וביחד עם המאמץ הקוגניטיבי הנדרש כדי להתגבר על אתגרים נוצרת אצלם הצפה שמביאה בדרך כלל לקריסה בתהליך הלמידה בצוותא וההתנסות המשותפת, ולאורך זמן – הימנעות מתהליך ההתלמדות הטבעי כולו.

לתוצאת ההימנעות הזו יש פנים רבות: השתלטות, הסתגרות, וכחנות, ניתוק, ריחוף, גריה, חזרתיות וכד'.

מה עושים?

משחזרים את תהליך הלימוד, ההתנסות והחוויה הטבעיים ולא משנה בן כמה הילד או באיזו רמת תפקוד הוא.

העקרונות המובילים בתהליך שחזור ההתלמדות הטבעית הם שניים: דוגמה אישית והתאמת רמת הקושי.

ברגע שתשלטו בשני עקרונות אלה ותדעו כיצד להבנות מצבי למידה תוך הגשת העזרה המינימאלית וחגיגת ההצלחות המשותפות אתם בדרך לשחזור הורות אינטואיטיבית ונכונה.

אל תפחדו מההתנגדות הנרכשת שיש לילד. כרגע היא משמשת לו כמנגנון מובנה המיועד להגן עליו בפני עומס וכישלונות, מהם הוא חושש כמו כל אחד מאיתנו. 

יש להתמיד ולהתמיד ולחזור בעקביות על עקרונות ההורות הטבעית – בלי דרישה, בלי לחץ לתפקוד, בלי לחץ לתקשורת, אלא אך ורק דוגמה אישית, התאמת קצב וכאמור – רמת האתגר. לפעמים תידרש גם הצבת גבולות אבל גם זה חלק מהורות טבעית נכונה.

עם הזמן והעקביות הילד ילמד את ההתרחשות, יפנה קשב לאזור הלמידה ולהורה ויאריך בהדרגה את טווח הקשב, את הנכונות להשתתף ובהמשך גם יזום מצבי למידה והתנסות משלו. כך מתפתחת האינטליגנציה הדינאמית וכך צריכים להתפתח ילדים.

אתם ההורים יכולים לעשות זאת עם ובעבור ילדכם ואיכות החיים שלכם.

בהצלחה

דורון